3 דברים שחשוב לדעת על כאב לפני שרצים לטפל רק בסימפטום

אז צץ פתאום איזה כאב בגב, בצוואר, או בברך - ומה רובנו עושים? מחפשים מהר פתרון: משחה, כדור, טיפול נקודתי. לפעמים זה עוזר, אבל לא אחת אחרי כמה ימים או שבועות, הכאב חוזר… לפעמים אפילו חזק יותר.

הסיבה היא שכאב הוא לא רק בעיה מקומית אלא סימן שמשהו באופן שבו הגוף מתארגן זקוק להקשבה ושינוי. אז לפני שממהרים להשתיק אותו, יש כמה דברים חשובים שכדאי לדעת.

1. כאב הוא לא תמיד נזק - הוא שפה של הגוף

הגוף לא תמיד כואב כי משהו נהרס. לפעמים הוא מאותת על עומס מצטבר, על מתח רגשי שלא מצא פורקן, או על תבנית תנועה שחוזרת שוב ושוב ופשוט לא מתאימה לו.

למשל, אישה שהגיעה אליי עם כאב חזק בכתף הבינה שהוא לא נבע בכלל מהכתף, אלא מאופן הישיבה שלה במשך שעות מול המחשב. ברגע שהצלחנו לשנות בעדינות את הארגון הכללי של הישיבה שלה, הכאב ירד מבלי “לטפל” ישירות בכתף עצמה.

כאב הוא בעצם מסר: משהו כאן לא מתפקד בצורה שהגוף שלך מרגיש איתה בטוח.

2. מערכת העצבים זוכרת כאב גם אחרי שהרקמה החלימה

גם כשאין כבר פגיעה ברקמה, המוח לפעמים ממשיך לשדר כאב. זה קורה כי מערכת העצבים לומדת להישאר דרוכה גם אחרי שהאיום נעלם. היא מחזיקה זיכרון של חוויה כואבת ועלולה לשחזר אותו אוטומטית.

זה מסביר למה טיפולים שממוקדים רק ברקמה, כמו עיסוי, פיזיותרפיה וזריקות יכולים להקל זמנית, אבל אם הדפוס הכללי של הגוף לא משתנה, המוח עדיין “זוכר” את הכאב והדריכות נשארת.

כדי לשנות את הזיכרון הזה, צריך לתת למוח חוויה חדשה - תנועה שונה, קלה יותר ובטוחה יותר. החוויה הזו מלמדת אותו שאין איום.

3. חיזוק ומתיחות הם לא תמיד הפתרון

הרבה אנשים חושבים שצריך לחזק או למתוח אזור כואב. אבל כאב לא תמיד קשור לחולשה של שריר מסוים. לעיתים קרובות הכאב מופיע בדיוק מהסיבה שיש יותר מדי מאמץ באזור. לכן הפתרון לא יהיה עוד כוח, אלא יותר תיאום והרפיה.

כשחלק אחד בגוף עובד קשה מדי כדי לפצות על חלק אחר שלא משתתף, נוצר עומס. כשמשפרים את התיאום בין כל חלקי הגוף, העומס מתפזר ותנועה פשוטה כמו לקום, ללכת, או להרים יד הופכת קלה וטבעית שוב.

אז מה אפשר לעשות אחרת?

במקום לשאול “איך להעלים את הכאב”, כדאי לשאול: מה הגוף שלי מנסה להגיד לי? איפה אפשר לשנות משהו קטן בדפוס התנועה, בנשימה, בקצב?

גם תרגול קצר יכול להתחיל לשנות משהו. למשל:

• שבו או שכבו בנוחות, ועצמו עיניים לרגע.

• שימו לב לאזור שבו הכי מורגש מתח או חוסר נוחות.

• עכשיו נסו להזיז בעדינות אזור אחר לחלוטין, למשל את כף היד או האצבעות - בתנועה קטנה ואיטית.

שימו לב איך הגוף כולו מגיב. לפעמים שינוי קטן במקום אחד, מפזר את המאמץ במקום אחר. אז לסיום,

כאב הוא לא אויב אלא סימן שצריך לעצור ולהקשיב. ככל שמבינים את השפה ומכירים את עצמנו, מגלים שהכאב לא בא להפריע אלא להגן, והדרך לשינוי היא לא להילחם בו, אלא ללמד את הגוף חוויה חדשה, קלה ובטוחה יותר. בפגישות האישיות ובשיעורים שאני מעבירה, אנחנו עושים בדיוק את זה - בודקים איך הגוף מתארגן, ואיך אפשר בעדינות לשנות את הדפוסים שמייצרים עומס.