עייפות נפשית וגופנית

אני שומעת את זה מאנשים סביבי, ומרגישה את זה גם על עצמי:

עייפות מסוג אחר, שיושבת עמוק עם כובד שלא מתפוגג גם אחרי לילה של שינה.

הגוף דרוך ומוחזק.

עברו עליו חודשים ארוכים של מצב הישרדותי מתמשך, והתחושה הזו נצרבת.

הוא מצד אחד מותש, ומצד שני חסר מנוחה. קשה לו באמת להרפות.

וזה משותף להרבה מאוד מאיתנו כרגע.

למה זה קורה לגוף שלנו?

כשהמערכת נמצאת הרבה זמן במצב הישרדותי, היא נכנסת לדפוס שמגן עלינו - השרירים נשארים מכווצים וקפוצים, הנשימה נעשית שטחית והגוף מתכנס פנימה.

זה מנגנון טבעי, אבל כשהוא נמשך זמן רב, הוא מתחיל לגבות מחיר:

המתח מצטבר, החיוניות יורדת, ולמרות שאנחנו מנסים לנוח יש תחושה שאנחנו לא מצליחים להיטען מחדש.

כדי שהגוף יוכל להתחיל להתאושש, הוא זקוק קודם כל לדבר אחד פשוט - תחושת בטחון.

הוא זקוק למסר עדין שאומר שאפשר להרפות, להוריד משקל מהכתפיים, שאין צורך להחזיק הכול עכשיו.

מה שחשוב לזכור זה שלא חייבים להכריח את הגוף “לחזור לעצמו” מהר.

לא צריך לדחוף, לא להעמיס, לא להתעלם ולהעמיד פנים שהכול כרגיל.

כי כשהגוף לא מקבל מקום להיות כפי שהוא, המתח הזה רק מתקבע עמוק יותר.

מה אפשר לעשות כדי להתחיל להחזיר לגוף שקט ורכות?

כדי שהמערכת תוכל להירגע, לא צריך לדחוף או לשנות בכוח. להפך, עדיף לתת לגוף רגעים קטנים של חזרה לעצמו.

הנה כמה דרכים פשוטות, שגם אני משתמשת בהן:

1. הליכה איטית בטבע או ברחוב שקט רק לצאת ולזוז בקצב רגוע, בלי מטרה של כושר או ספירת צעדים. להרגיש את כפות הרגליים נוגעות באדמה, לשים לב לנשימה.
   

2. לשבת מול הים או מול נוף פתוח. אפילו 10 דקות של מבט רחב ופתוח עוזרות למערכת להתארגן אחרת. יש אפקט ישיר על תחושת המתח הפנימי.
   

3. לשתות הרבה מים. נשמע פשוט מדי, אבל מים מאזנים, מקררים ועוזרים לגוף לייצר זרימה והתחדשות.
   

4. לשכב על הגב ולהרפות את משקל הגוף. אפשר על שטיח או מזרן בבית. לעצום עיניים, לתת להפנות את תשומת הלב פנימה ולהרגיש איך האדמה תומכת בכם.
   

5. נשימה מודעת. לא צריך תרגול מיוחד - פשוט לשבת או לשכב, ולשים לב לנשימה כמו שהיא. אם אפשר, להאריך קצת את הנשיפה ולראות איך הגוף מגיב.

בתקופה כזו, הכי חשוב לזכור שלא צריך להכריח את הגוף להרגיש טוב. לא להעמיס פעילות, לא להתעלם מהעייפות ולנסות להמשיך כאילו הכול רגיל.

דווקא הקבלה, הרכות והרגישות הן מה שמאפשרות למערכת שלנו להרגיש בטוחה. וכשהגוף מקבל את ההקשבה הזו, מתחיל תהליך עדין של התאוששות.

הגוף שלנו יודע להסתגל. הוא בנוי להשתנות, להתאושש ולמצוא מחדש איזון.

גם אם עכשיו יש עייפות כבדה, גם אם התקופה מרגישה אינסופית, זה לא יישאר ככה לנצח.